רוצים לתבוע על תשישות נפש? מה יבדקו אצלכם

מי שיש לו קרוב משפחה המגודר כתשוש נפש, או מי שמתמודד עם מצבים רפואיים שהפכו אותו לתשוש נפש – חשוב שיכיר את הזכויות שלו ואת ההגדרה של מצב רפואי כזה או אחר, אשר שמוריד את איכות החיים בצורה ניכרת.

מה הגדרתה של תשישות נפש?

על פי הביטוח הלאומי, כמו גם על פי משרד הבריאות, אנשים שמוגדרים כ'תשושי נפש' הם כאלה שחלו במחלה אשר פוגעת בתפקוד המוחי והקונטיבי, והיא נחשבת לעיתים לחסרת מרפא, חשוכה וכזאת שמורידה מאד את איכות החיים.

מחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון, דמנציה ועוד, גורמות לרבים לקושי בביצוע מטלות יום יומיות, כאשר מדובר במטלות הפשוטות ביותר, כגון: קימה מהמיטה, התלבשות, רחצה, אכילה ועוד. במקרים קשים ישנו גם קושי לשלוט בסוגרים, לשתות ולתפקד.

מלבד זאת, מי שחלה במחלה כמו דמנציה, אלצהיימר ושאר מחלות קשות – יסבול ממצבים קוגניטיביים קשים כמו שכחה טוטאלית של פרטים חשובים, העדר הגיון או יכולת לבצע החלטות. מי שסובל ממצב קוגניטיבי ירוד: עלול לסבול גם מהתקפי זעם, בעוד שחייו הופכים לקשים במיוחד.

אז כיצד מתמודדים?

על מנת להתמודד עם כל בעיה פיזית או נוירולוגית, חשוב בראשית לדאוג כי האדם שנחשב תשוש נפש, יקבל טיפול צמוד ומתאים. עבור תשושי הנפש מציע המוסד לביטוח לאומי קצבה חודשית, כמו גם סיוע של מטפל צמוד למשך כמה שעות ביום.

עם זאת, המוסד לביטוח לאומי, אינו תמיד מטיב עם מבוטחים שמצבם הבריאותי החמיר, בעוד שהערמת קשיים, בקשת מסמכים רבים, הצורך בהתרוצצויות והתמודדות עם סירובים בכל הנוגע לזכויות של המבוטח ומיצוי זכויות אלה – גורמים לרבים להיכנע ולהשלים עם מצבם הקשה.

אם אתם רוצים לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בתביעה לגמלת סיעוד, מומלץ להיעזר בשירותים של עורך דין ביטוח אשר יוכל ללוות אתכם או את בן המשפחה בכל שלב ושלב. בכך תוכלו למצות את הזכויות שלכם, ולקבל את הסיוע והקצבה המתאימים.