הקשר הרוחני בין הרב עזריאל מנצור שליט"א לרבותיו כפי שהוא חי ונושם בישיבת 'שובי נפשי'

בתוך מרחבי הקודש שנבנו בלב שכונת בית ישראל הירושלמית, פועלת ישיבת המקובלים "שובי נפשי" בראשותו של הגאון המקובל רבי עזריאל מנצור שליט"א. מעבר להיותה מוקד ללימוד פנימיות התורה, בית מדרש זה משמש כלי קיבול חי למסורת העוברת מדור לדור – מסורת ייחודית העוברת דרך רבותיו וגדולי הדורות. תשתית הרוח הזו אינה רק מסורת לימודית מובהקת, אלא פעילות חיה ונושמת של חיבור נשמתי עמוק. קשר זה נותן טעם מיוחד לכל סדר לימוד, לכל הנהגה ולכל פעולה ב"שובי נפשי".

### "גדול שימושה יותר מלימודה" – יסודות המסורת מאת רבני הדור הקודם

הרב עזריאל מנצור שליט"א נושא עמו מורשת חיה של תורת הסוד, אותה קיבל דרך שערי תלמידי חכמים גדולים אשר ברובם שייכים לשיירת המקובלים בצפת וירושלים, שהלכו באורו של האר"י הקדוש. כבר כנער צעיר הפנו אותו רבותיו – ראשי ישיבת "פורת יוסף" הגאונים רבי יהודה צדקה ורבי בן ציון אבא שאול זצ"ל – אל שערי תורת הנסתר. הם חזו בעיניהם את הזך והטהור שבו, ודחפו אותו אל המסילה הקדושה.

אבל עיקר המהות הרוחנית אשר באה לידי ביטוי חי בישיבת "שובי נפשי", מקורה בקשרו העמוק עם המקובל האלוקי רבי אברהם ברזאני זצ"ל, תלמידו החביב של גאון המקובלים הצדיק הקדוש רבי יהודה פתייה זצ"ל.

רבי עזריאל לא רק למד תורה מפי חכם אברהם, אלא ספג ממנו את דרך הנהגתו, את רזי הקבלה, ובעיקר – את העמל בניקיון המידות, ירידת הדורות והצורך בעבודת לילה מתמדת, אשר מטרתה "לאוקמא שכינתא מעפרא". שורש זה – חיבור עז לרב שמעבר לאינטלקט – ממשיך לפעום בלב הישיבה, זורם בנימי אורח חיי התלמידים ומעניק נופך מופשט של קדושה לעבודתם.

### "כאש יוצאת מלפניו" – התמדת הקשר ואור הרש"ש

לאחר פטירת מוה"ר אברהם ברזאני זצ"ל, לא עצר הרב עזריאל את מסעו הרוחני. הוא המשיך לטפס מעלה בסולם הקדושה, ולמד מפי גאוני הקבלה לדורותיהם: הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, ועמו גם תלמידו חכם רבי בן ציון ברכה זצ"ל, שהיה שותפו ליגיעת הלילות והימים בים התלמוד ובסתר הנסתרות.

יחד עם לימודיו, הרב עזריאל נעשה לשמש נאמן של אחד מגדולי פוסקי ההלכה בדור הקודם – הגאון רבי יעקב מוצפי זצ"ל. במשך למעלה מעשור הוא שימש אותו, למד עמו, קיבל ממנו דקדוקי דרכי הנהגה, הליכות והלכות, והפנים תורת הלכה בצירוף פנימיותה.

ובמיוחד בולט לעין היה הקשר המיוחד שזכה לו עם גאון הדור, ראש הישיבה הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל. זהו קשר שאינו ניתן לתיאור במילים בלבד – שעות ארוכות של לימוד בעיון בצוותא בתורת הקבלה, בשקט של קודש, תוך ניתוק מהבלי העולם הזה. מהרב בן ציון קיבל הרב עזריאל את הפקודה והדחיפה להקים את מוסדות "שובי נפשי" – ומאז, אורה של תורה זו הולך ומאיר.

### מעבר למילים – חיות הרוח ב"שובי נפשי"

אותה מסורת מקודשת אשר עברה דרך נשמותיהם של הצדיקים מפעמת בלימוד הקדוש של תלמידי "שובי נפשי". מידי לילה, עוד טרם שחר, מתכנסים תלמידי החכמים ובקולות חרישיים פותחים את שערי האור של הספירות, עולם האצילות, והנהגת העולמות – הכל מתוך כתבי קודשיהם של רבינו מהרח"ו זיע"א, רבנו הרש"ש זיע"א, וקבלת האריז"ל.

לימוד זה אינו רק עיון – אלא עבודה רוחנית של ממש, המבוססת על כוונות הרש"ש, טהרת הלב, כריעות פנימיות ואיגרת יראת שמים. התפילות מתקיימות על פי סידור הכוונות, וחוויית התפילה מקבלת מימד של מסע נשמתי ימים ולילות.

עשרות ספרי קודש שיצאו ממכון ההוצאה לאור של הישיבה נשאו עימם את אותם ניצוצות – הספרים עצמם עוברים אין ספור תיקונים, ליטוש, והשוואות מדויקות עד חזרת האות למקורה הטהור. בין הספרים ניתן למצוא יהלומים נשכחים מאת חכמי המזרח ורבני ספרד, בינהם מהר"ח ויטאל, רבי יעקב צמח, רבי מאיר ביקייאם, הרב יהונתן אייבשיץ, הרב חיים פלאג'י, ועוד. בכך, ממשיך הרב עזריאל מנצור גם את דרכם של רבותיו – שהיו קובעים עיתים ללימוד ספרים נדירים ונעלמים, כדי להעיר את הדור מתוך שגרה סתומה.

### "כל היום היא משוועת" – שובבי"ם, תשובה וחיזוק

מיוחדים הם ימי השובבי"ם בישיבה: סדרי לימוד מיוחדים, סיגופים, תעניות ותפילות יוצאות מן הכלל, המכוונות לתיקון הפגמים בשכינה. המקובלים של "שובי נפשי" נאספים ביום חמישי – תענית מלאה – לעריכת תיקונים מתוך עשרים וארבעה ספרים, זוהר, סידורי כוונות, הררי חסד ונשמת חיים. מטרתם ברורה: לקרב את ביאת הגאולה.

שם, בלב בית המדרש, ניצבת העשייה הרוחנית של הרב עזריאל מנצור שליט"א כפנס מהלך. חכמות רבותיו – רבי יהודה פתייה, הרב ברזאני, הרב שרעבי זצ"ל – אינן כחומר כתוב בלבד, אלא כחיים פועמים, ככוח מניע, כברכת אב המחלחלת בנשמתו של הבן והולכת לפניו להאיר לו את הדרך.

אכן, כך מצמיחה ישיבת "שובי נפשי", ביומיום השקט שלה, עשרות תלמידים שצועדים באור הקדושה המתמשך מדור לדור – כשבראשם עומד הרב עזריאל מנצור שליט"א, מורה הדרך הרוחני, הנאמן לקולות רבותיו משכבר הימים. באמונה, בביטול גמור ובדקדוק שורש הקדושה – הוא ממשיך את השרשרת, יום אחר יום, עד ביאת גואל, במהרה בימינו אמן.