מה אומר הסכם לוקסמבורג ולמי הוא תקף?

הסכם לוקסמבורג ידוע גם בכינוי "הסכם השילומים", המסדיר את תשלום הפיצויים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין מדינת ישראל. ההסכם נחתם בשנת 1952 בלוקסמבורג בין משה שרת לבין הקנצלר הגרמני קונארד אדנאואר. ההסכם קובע כי גרמניה תעביר למדינת ישראל הצעירה 3 מיליארד מארק, כפיצוי על הצורך ליישב מחדש מספר עצום של פליטים יהודים, שאיבדו את כל הנכסים שלהם, בשל מעשי הנאצים. ההסכם נכנס לתוקף בתאריך 27.3.1953 וכספי הפיצויים הועברו לישראל בין השנים 1953-1965. כדאי לדעת כי בנוסף להסכם עם מדינת ישראל, נחתם הסכם פיצויים עם הארגונים היהודיים, על מנת לשקם את העם היהודי שנפגע קשות בתקופת השואה. 

כל מה שחשוב לדעת לגבי הסכם לוקסמבורג

קודם כל, כדאי לדעת כי הצורך לשלם פיצויים נקבע כבר בחוזי השלום, שנחתמו בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין המדינות המנצחות. מעבר לכך, כדאי לדעת כי נקבעו גם פיצויים אישיים, שהועברו לניצולי השואה, שבחרו שלא לעלות לישראל. ההסכם קבע כי גרמניה המערבית תשלם 2/3 מכספי הפיצויים ואילו גרמניה המזרחית תשלם רק 1/3 מהסכום שנקבע. אך גרמניה המזרחית סרבה להשתתף בהסכם ולא שילמה את הסכום שנקבע, לא לניצולי השואה ולא למדינת ישראל. בעקבות זאת, לאחר איחוד גרמניה בשנת 1991, הוחלט על דיון מחדש בהסכם, מאחר וגרמניה המאוחדת ירשה את החובות של גרמניה המזרחית. כמו כן, כדאי להדגיש כי הסכם זה אינו מחליף ואינו פוגע בזכות של ניצולי השואה להגיש תביעה לפיצויים בגרמניה ולקבל פיצויים ישירות ממשלת גרמניה, על הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמה להם בתקופת השואה.

הסכם לוקסמבורג – דגשים שכדאי להכיר

חשוב לדעת כי כל ניצול שואה זכאי לקבל כספי פיצויים ממשלת גרמניה, ללא שום קשר להסכם לוקסמבורג. כל ניצול שואה זכאי לקבל רנטות, המהוות תשלום חודשי קבוע, שנועד לממן את ההוצאות הרפואיות שלו וכפיצוי לסבל שנגרם לו, כתוצאה מהשהות במחנות הריכוז ומחנות ההשמדה. הרנטות אמורות לספק פיצוי על אובדן הזכויות הבסיסיות של ניצולי השואה והגובה שלהן תלוי במידת הנזק שנגרם לניצול השואה. כמו כן, ניצולי שואה זכאים להשיב לעצמם את הרכוש שנשדד מהם בתקופת השואה. מעבר לכך, בשנת 1975 נחתם הסכם ביטוח סוציאלי לפיצויים לניצולי שואה, שמטרתו לאפשר לניצולי השואה ליהנות מדמי הגמלה המגיעים להם, בעקבות העבודה שהם ביצעו בגטאות, וכן לאפשר פיצויים לדור שני של ניצולי שואה. ההסכם מכיר בכך כי העבודה שהתבצע בגטאות נחשבת לעבודה לכל דבר, לכן עובדי הגטאות זכאים לקבל קצבה מהביטוח הלאומי הגרמני.