מה המשמעויות של השתמטות מהצבא
לפי החוק במדינת ישראל כל אזרח ישראלי חייב לעשות שירות צבאי. כבר בגיל 16 כל בחור ובחורה מתחילים לקבל לבית מגוריהם מסמכים שונים מטעם צבא ההגנה לישראל, המכינים אותם לקראת מועד הגיוס לצבא שיהיה בגיל 18.
המסמך הראשון שמגיע לכל אזרח הוא הצו הראשון עם תאריך בו יש להתייצב בלשכת הגיוס. במהלך היום בו תתייצבו במקום תעברו המון בדיקות ומבחנים, זאת כדי לבדוק את רמת הכשירות שלכם לשירות בצבא וקביעת פרופיל אישי.
ישנם נערים ונערות הבוחרים לא להתייצב לצו הראשון ולצווים הבאים אחר כך לא לפטור מהצבא, הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות ורבות – החל מהחלטה של פיתוח קריירה והשכלה אישית ועד עזרה להורים ולבית המשפחה מבחינה כלכלית. לכל אחד יש את הסיבות האישיות שלו לכך.
האם יש הבדל בין עריק למשתמט?
נערים ונערות שבוחרים לא להתייצב לצו הגיוס הראשון, או צווים אחרים שמגיעים, ללא הודעה והסבר על כך נחשבים משתמטים. מצד שני, נערים ונערות שהגיעו לצו גיוס ראשון ועברו את כל הבחינות והמבדקים, התייצבו לכל הזימונים הנוספים וצריכים להתחיל בטירונות – אך ביום ההתייצבות לתחילת השירות לא מגיע, נחשב עריק בקו"ם.
קיים מצב בו נערים עוברים את כל המיונים ושלבי המיון ליחידות ואף מתייצבים בטירונות ועוברים אותה, אך לאחר שהם משובצים ליחידה מסוימת הם בוחרים לא להיות משויך אליה – נחשבים עריקי יחידה או נפקדים.
מהן ההשלכות של השתמטות מהצבא?
ההשלכות של השתמטות מהצבא הן לא פשוטות, וגם תלויות במספר רב של גורמים. מצד אחד ניתן לחשוב שאותו משתמש כלל לא נחשב בשירות הצבא, כי הוא לא התגייס רשמית אז לא יכולים לשפוט אותו מהבחינה הזו. אך זה כלל לא כך, בתי דין צבאיים מתייחסים בחומרה רבה למשתמטים מהצבא ומחשיבים זאת כעבירה חמורה.
על מנת לקבל את כל המידע המקיף מתוקף החוק נוגע למשתמטים, מוכרחים להתייעץ עם עורך דין צבאי להבנת חומרת המצב וכיצד ניתן לפתור זאת ללא רישום פלילי במשטרה. חשוב גם להכיר את משך הזמן בו ניתן להעמיד לדין במקרים כאלו.