מתי צריך עורך דין לשון הרע? המדריך המלא לשמירה על השם הטוב שלכם

נתחיל מהסוף: אם הגעתם לכאן, כנראה שמישהו דיבר עליכם. לא סתם דיבר, אלא אמר משהו שגרם לכם להרגיש קצת כמו הגרסה האנושית של פיצה קרה מיום אתמול. יכול להיות שזה היה פוסט בפייסבוק, תגובה בטוויטר, כתבה בעיתון, או אפילו שיחת מסדרון בעבודה. השאלה הגדולה היא – מתי הרכילות העסיסית הזו הופכת מעוד סיפור לא נעים לעילה לתביעת לשון הרע? ומתי זה הזמן להרים טלפון לעורך דין שיודע להבדיל בין דעה לגיטימית להשמצה פרועה?

לפי עורך דין לשון הרע שלומי וינברג, במאמר הזה נצלול לעומק העולם המרתק (והקצת טריקי) של דיני לשון הרע. נבין מה זה בכלל "לשון הרע", מתי אמירה הופכת ללא חוקית, מה ההבדל בין פגיעה ברגשות לפגיעה בשם הטוב, ובעיקר – מתי כדאי להפסיק להתלונן בקבוצת הווטסאפ של החברים ולהתחיל לדבר עם איש מקצוע. אז תכינו לעצמכם כוס קפה (או משהו חזק יותר, תלוי ברמת ההשמצה), ובואו נתחיל.

פרק 1: "לשון הרע"? חשבתי שזה סתם ריכולים

כולנו אוהבים סיפור טוב. אבל מה קורה כשהסיפור הוא עלינו, והוא לא ממש מחמיא? חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, נולד בדיוק בשביל המצבים האלה. הוא בא להגן על אחד הנכסים הכי חשובים שלנו, שלא תמיד אפשר לשים עליו תג מחיר: השם הטוב שלנו.

אז מה נחשב ל"לשון הרע" על פי החוק היבש? סעיף 1 לחוק מגדיר זאת כך:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו,1 גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו."2

נשמע דרמטי, נכון? ובצדק. החוק לא מדבר על עלבון קטן או על ויכוח סוער. הוא מדבר על פרסום שיש לו פוטנציאל אמיתי להרוס לכם את החיים, או לפחות חלקים נכבדים מהם.

הרכיבים הסודיים של תביעת לשון הרע מוצלחת

כדי שתביעת לשון הרע תחזיק מים בבית המשפט, לא מספיק שתיעלבו. צריך להוכיח שני דברים מרכזיים, שני עמודי התווך של כל קייס:

1. היה פרסום: האמירה הפוגענית צריכה להגיע לפחות לאדם אחד נוסף, חוץ מכם ומהאדם שאמר אותה. זה יכול להיות פוסט ברשת חברתית ששותף אלפי פעמים, אבל זה יכול להיות גם אימייל שנשלח לאדם אחד בלבד, או אפילו אמירה שנאמרה בעל פה בפני קהל. אם מישהו קילל אתכם בשיחה פרטית בארבע עיניים, זה כואב, אבל זה (בדרך כלל) לא לשון הרע.
2. הייתה לשון הרע: תוכן הפרסום צריך לעמוד באחת ההגדרות שציינו קודם. כלומר, הוא צריך להיות מסוג הדברים שבאמת עלולים לגרום לאנשים לחשוב עליכם דברים רעים, לפגוע לכם בפרנסה או לבזות אתכם.

נקודה למחשבה: שימו לב שהחוק משתמש במילה "עלול". לא צריך להוכיח ש בפועל נגרם לכם נזק. מספיק להראות שהיה פוטנציאל לנזק. זו נקודה קריטית שהופכת את החוק הזה לחזק במיוחד.

פרק 2: אז מתי מתקשרים לעורך דין? סימני האזהרה שאתם לא רוצים לפספס

אוקיי, הבנו את הבסיס. אבל החיים, כידוע, מורכבים יותר מספר חוקים. לא כל קללה בפקק מצדיקה שיחת טלפון לעורך דין (למרות שזה יכול להיות מפתה). אז הנה כמה תרחישים קלאסיים שבהם נורה אדומה בוהקת צריכה להידלק לכם מעל הראש.

1. הפגיעה היא בעבודה או בעסק שלכם

זה אולי המקרה הכי קלאסי והכי דחוף. אם מישהו מפרסם שקרים שפוגעים ישירות במוניטין המקצועי שלכם, זה הזמן לפעול, ומהר.

• דוגמה קלאסית: לקוח ממורמר כותב ביקורת שקרית וארסית בגוגל או בפייסבוק, וטוען שאתם רמאים, שהמוצר שלכם גרוע או שהשירות שלכם מסוכן.
• עוד דוגמה: קולגה בעבודה מפיץ שמועות שאתם "לא מקצועיים", "גונבים קרדיט" או חלילה, מטרידים. השמועות האלה מגיעות למנהלים ועלולות לסכן את הקידום שלכם או אפילו את מקום עבודתכם.
• למה זה דחוף? כי כאן הנזק הוא לא רק רגשי, הוא כלכלי ומיידי. כל יום שהפרסום השקרי הזה נשאר באוויר, אתם עלולים להפסיד לקוחות, הזדמנויות עסקיות ואת אמון הממונים עליכם. עורך דין יכול לפעול במהירות להסרת הפרסום, לשלוח מכתב התראה חד משמעי, ובמידת הצורך – להגיש תביעה לפיצוי על הנזקים שנגרמו.

2. אתם דמות ציבורית (או סתם מישהו עם הרבה עוקבים)

בעידן הרשתות החברתיות, כולנו קצת דמויות ציבוריות. אבל אם אתם באמת כאלה – פוליטיקאים, עיתונאים, אמנים, משפיעני רשת – אתם חשופים יותר. מצד אחד, חופש הביטוי כלפיכם רחב יותר, ומותר לבקר אתכם. מצד שני, יש גבול ברור בין ביקורת לגיטימית לקמפיין השמצות שקרי.

• דוגמה: בלוגר או עיתונאי מפרסם "תחקיר" עליכם שמבוסס על שקרים, חצאי אמיתות ומקורות לא אמינים, ומציג אתכם באור שלילי ומעוות.
• למה זה דחוף? כי השם שלכם הוא המותג שלכם. פגיעה בו היא פגיעה ישירה בקריירה ובמעמד הציבורי שלכם. במקרים כאלה, תגובה משפטית מהירה ונכונה היא קריטית כדי "להרוג" את הסיפור השקרי לפני שהוא מתפשט והופך ל"אמת" בעיני הציבור.

3. מיוחסת לכם עבירה פלילית

זה אולי המקרה החמור ביותר. אם מישהו מפרסם שביצעתם עבירה פלילית – גניבה, אונס, שוחד, כל דבר – מדובר בחציית קו אדום ברורה.

• דוגמה: האקס/ית המיתולוגי/ת מחליט/ה לפרסם בפייסבוק שאתם אלימים, או שגנבתם ממנו/ה כסף.
• למה זה דחוף? כי כאן הפגיעה היא לא "רק" בשם הטוב. האשמה כזו עלולה להוביל לחקירת משטרה, למעצר, לבידוד חברתי ולפגיעה אנושה בכל תחומי החיים. גם אם בסופו של דבר תוכיחו את חפותכם, הכתם נשאר. פנייה מיידית לעורך דין היא לא המלצה, היא חובה. הוא יידע איך לפעול מול המפרסם, מול המשטרה (אם צריך) ומול בית המשפט כדי לנקות את שמכם ולתבוע פיצוי הולם על הנזק העצום שנגרם.

4. הפרסום ויראלי ויוצא משליטה

לפעמים, פוסט קטן ותמים לכאורה הופך לכדור שלג. שיתופים, תגובות, הדהודים בקבוצות ווטסאפ – ופתאום, סיפור קטן שהתחיל אצל אדם אחד הופך לנחלת הכלל.

• דוגמה: צילמו אתכם במצב מביך (או שמישהו טוען שזה אתם בתמונה), והתמונה מתחילה לרוץ ברשתות החברתיות עם כיתוב משמיץ.
• למה זה דחוף? כי ככל שהפרסום מתפשט יותר, קשה יותר לעצור אותו. עורך דין מנוסה בתחום יודע לפעול בכמה חזיתות במקביל: לפנות לפלטפורמות (פייסבוק, גוגל וכו') בבקשה להסיר את התוכן, לאתר את המקור לפרסום, ולשקול תביעה לא רק נגד המפרסם המקורי אלא גם נגד מי ששיתפו והפיצו את השקר.

שאלות ותשובות מהירות (שבטח רצות לכם בראש)

שאלה: מישהו כתב עליי דברים נוראיים, אבל הוא צודק. יש לי מה לעשות?

תשובה: זו שאלה מצוינת. אם הפרסום הוא אמת, קמה למפרסם הגנה חזקה מאוד שנקראת "אמת דיברתי". אבל, וזה אבל גדול, יש תנאי נוסף: שהיה בפרסום עניין ציבורי. אם למשל, מישהו מפרסם שניהלתם רומן מחוץ לנישואים, גם אם זה נכון, קשה לטעון שיש בזה "עניין ציבורי" (אלא אם אתם ראש הממשלה). לכן, גם אם יש אמת בפרסום, לא תמיד זה סוף הסיפור. כדאי להתייעץ עם עורך דין.

שאלה: מה אם הפרסום נעשה בקבוצת ווטסאפ סגורה? זה עדיין נחשב "פרסום"?

תשובה: בהחלט כן! הפסיקה קבעה באופן חד משמעי שגם פרסום בקבוצה סגורה, אפילו של שני אנשים, נחשב לפרסום לכל דבר ועניין. למעשה, הרבה מאוד תביעות לשון הרע בשנים האחרונות עוסקות בדיוק בזה.

שאלה: אני מפחד/ת שזה יעלה לי המון כסף וייקח שנים…

תשובה: חשש מובן. אבל חשוב לדעת כמה דברים:

1. פיצוי ללא הוכחת נזק: חוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי של עד כ-70,000 ש"ח (הסכום מתעדכן) ללא צורך להוכיח שנגרם נזק כלכלי ממשי. אם תוכיחו שהפרסום נעשה ב"כוונה לפגוע", הסכום יכול לקפוץ לכ-140,000 ש"ח. זה כלי חזק מאוד שנועד להרתיע ולהפוך את התביעה לכדאית.
2. הליכים מקדימים: לא כל מקרה מגיע לבית משפט. לעיתים קרובות, מכתב התראה מעורך דין שמנוסח היטב עושה את העבודה. המפרסם מבין את חומרת המצב, מסיר את הפרסום, מתנצל, ולפעמים אפילו משלם פיצוי קטן כדי לסגור את הסיפור במהירות.
3. ייעוץ ראשוני: רוב עורכי הדין בתחום מציעים פגישת ייעוץ ראשונית (לפעמים בתשלום סמלי או אפילו בחינם) כדי להעריך את סיכויי התביעה. שווה להשקיע את הזמן והכסף המועט הזה כדי לקבל תמונה ברורה.

פרק 3: "אבל זו רק דעתי!" – ההבדל בין דעה להשמצה

אחת מטענות ההגנה הנפוצות ביותר היא: "הי, זו רק הדעה שלי! יש חופש ביטוי במדינה הזאת!". וזה נכון, יש חופש ביטוי, והוא חשוב. מותר לנו לבקר, להביע דעה, ואפילו להיות קצת לא נחמדים. הגבול עובר כשה"דעה" מוצגת כ"עובדה".

• דעה לגיטימית: "לדעתי, השירות במסעדה של יוסי היה איטי ולא מקצועי".
• אמירה עובדתית (שעלולה להיות לשון הרע): "יוסי הרמאי מעסיק מלצרים לא חוקיים ומרמה את הלקוחות שלו".

מרגישים את ההבדל? המשפט הראשון מביע תחושה סובייקטיבית. השני מציג "עובדות" שאם הן לא נכונות, הן פוגעות ישירות בשמו הטוב ובעסקו של יוסי.

הגנת "תום הלב" – המגן של המבקרים (אבל יש לו חורים)

החוק מכיר בכך שאנשים צריכים להיות מסוגלים להביע את דעתם, להתלונן ולבקר. סעיף 15 לחוק מונה רשימה ארוכה של 12 מצבים שבהם פרסום ייחשב כנעשה ב"תום לב" ויהווה הגנה טובה. למשל:

• הבעת דעה על יצירה אומנותית, פסק דין או התנהגות של איש ציבור.
• הגנה על עניין אישי כשר של המפרסם.
• מתן תלונה לגוף מוסמך (כמו משטרה או מבקר המדינה).

אבל, וגם כאן יש אבל גדול, ההגנה הזו תיפול אם יוכח שהמפרסם עשה אחד משלושה דברים:

1. הוא לא האמין באמיתות הפרסום: כלומר, הוא ידע שהוא משקר או לפחות חשד בכך.
2. הפרסום חרג מהסביר: אם הגשתם תלונה במשטרה (שזה לגיטימי), ואז רצתם לפרסם אותה בפייסבוק לפני שהחקירה בכלל החלה, ייתכן שחרגתם מהסביר.
3. הייתה לו כוונה לפגוע: אם המטרה העיקרית שלכם הייתה לא להתלונן או להגן על עצמכם, אלא פשוט לפגוע באדם האחר, הגנת תום הלב לא תעמוד לכם.

בשורה התחתונה, הגבול בין דעה להשמצה הוא דק. עורך דין המתמחה בתחום יידע לנתח את הפרסום הספציפי, את ההקשר שבו הוא נאמר ואת מעמדם של הצדדים, ולהעריך האם מדובר בביקורת לגיטימית או בחציית קו אסורה.

פרק 4: אני חושב שנפגעתי. מה עושים עכשיו? צעדים ראשונים לפני הטלפון לעורך הדין

השתכנעתם שיש לכם קייס? רגע לפני שאתם מחייגים, יש כמה דברים חשובים שאתם יכולים (וצריכים) לעשות בעצמכם. הכנה טובה תהפוך את השיחה עם עורך הדין ליעילה הרבה יותר ותגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם.

1. תעדו, תעדו, תעדו: זה הכלל הכי חשוב. צלמו מסך של הפוסט, של התגובות, של השיתופים. שמרו את המייל, הקליטו את השיחה (אם זה חוקי בהקשר שבו היא נעשתה). אל תסמכו על זה שהפרסום יישאר שם לנצח. המפרסם עלול למחוק אותו ברגע שיבין שהוא בצרות. התיעוד הזה הוא הראיה המרכזית שלכם.
2. אספו ראיות לנזק (אם יש): האם לקוחות ביטלו פגישות? האם המנהל קרא לכם לשיחת נזיפה? האם חברים התרחקו? נסו לאסוף הוכחות לכך. התכתבויות וואטסאפ, אימיילים, עדויות של אנשים – כל דבר שיכול להראות שהפרסום לא נשאר רק באוויר, אלא חלחל למציאות וגרם נזק.
3. אל תגיבו בפומבי (בלי לחשוב פעמיים): האינסטינקט הראשון הוא להגיב, להכחיש, לתקוף בחזרה. לפעמים זה הדבר הנכון לעשות, אבל הרבה פעמים זו טעות. תגובה נסערת עלולה רק להסלים את המצב, לתת עוד במה למפרסם, ואפילו להוציא אתכם רע. לפני שאתם מפרסמים תגובה, עצרו. נשמו עמוק. ובמקרים רגישים, התייעצו קודם.
4. זהו את המפרסם: לפעמים זה ברור מי עומד מאחורי הפרסום. אבל מה אם מדובר בפרופיל מזויף או בכינוי אנונימי? עורך דין יכול לסייע בהגשת בקשות לבית המשפט לחשוף את פרטי המשתמש מחברות האינטרנט והסלולר. אל תניחו שאנונימיות היא מחסום מוחלט.

סיכום: מתי להרים את הכפפה (ולהעביר אותה לעורך דין)?

אז מתי צריך עורך דין לשון הרע? התשובה הקצרה היא: כשהנזק הפוטנציאלי לשם הטוב שלכם גדול יותר מהטרחה והעלות של ניהול המאבק.

• אם מדובר בפגיעה ישירה בפרנסה שלכם.
• אם מיוחסת לכם עבירה פלילית.
• אם אתם דמות ציבורית והשם שלכם הוא הנכס המרכזי שלכם.
• אם הפרסום הופך ויראלי וגורם לנזק רחב היקף.
• אם אתם פשוט מרגישים שהגבול נחצה, שנעשה לכם עוול אמיתי, ושאתם לא מוכנים לעבור על זה לסדר היום.

השם הטוב שלנו הוא נכס יקר. הוא נבנה בעמל רב במשך שנים, ויכול להיהרס בפוסט אחד קטן וארסי. חוק איסור לשון הרע נותן לנו כלים חזקים להגן עליו. עורך דין מנוסה בתחום הוא לא רק מישהו שמגיש תביעות; הוא שותף אסטרטגי שיודע מתי לפעול, איך לפעול, ומתי דווקא כדאי לקחת צעד אחורה.

אם אתם נמצאים בסיטואציה כזו, אל תהססו. קבעו פגישת ייעוץ. גם אם בסופה תחליטו לא לתבוע, תקבלו תמונה ברורה של הזכויות שלכם, של האפשרויות העומדות בפניכם, ובעיקר – תרגישו שאתם כבר לא לבד במערכה. וזה, לפעמים, שווה יותר מכל פיצוי.