שכר מינימום לנער ולמבוגר – לא אותו דבר

החוק בישראל קובע כי שכרו של עובד לא יפחת מסכום מסוים. חוק זה נועד להגן על העובדים ולמנוע מקרים של ניצול ותשלומים נמוכים מהרף המינימלי. אמנם שכר המינימום אינו גבוה ועובדים שמשתכרים כך מוצאים את עצמם מתמודדים עם מציאות יומיומית מורכבת למדי. אבל בכל זאת יש ברף זה גבול תחתון שמונע ניצול מוגזם. החוק מתייחס למקרים שונים, לתחומים מגוונים וגם לגיל של העובד. התייחסות זו נועדה להגדיר בצורה מדויקת ונכונה יותר את תנאי השכר של העובדים השונים במשרות השונות הקיימות במשק.

שכרו של נער לעומת מבוגר

החוק קובע מה רף שכר המינימום. כלומר, כמה יקבל העובד עבור שעת עבודה לכל הפחות. אך יש הבדל בין עובד מבוגר לבין עובד שנחשב נער – קטין. ולכן לפני שחותמים על חוזה העסקה מומלץ לבדוק בנתוני החוק כמה מגיע לכם להשתכר לשעה. בעוד שנער עד גיל שמונה עשרה יועסק בשכר מסוים, הרי מעל גיל שמונה עשרה יאסור החוק על המעסיק לשלם לעובד תשלום של נער ויהיה עליו להתאים את התשלום לסכום של עובד מבוגר.

הזכויות של העובדים

יש מקרים בהם עובדים מגלים כי המעסיק אינו משלם על פי הנדרש בחוק. הוא מאחר תשלומים, מקזז סכומים שאסור לו לקזז או משלם פחות ממה שנקבע בחוק, (באתר אולג'ובס alljobs תמצאו מידע חשוב). במקרים כאלו יוכל העובד להגיש תלונה נגד המעסיק אשר עובר על החוק, ומנצל את העובדים שלו בצורה אסורה על פי חוק. ולמעשה עבור מקרים כאלו בדיוק נועד החוק – כדי לעצור תופעה של ניצול עובדים ותשלום שכר נמוך מן המותר.

תחומים שונים

לא רק הגיל משפיע על שכר המינימום אלא גם תחומי העסקה. יש תחומים בהם גובה השכר המינימלי שונה מכל תחום אחר. לדוגמה תחום השמירה והאבטחה, עבודה באולמות וגני אירועים וכן עובדים בעלי מוגבלות. בכל מקרה לגופו יש לבדוק את נתוני החוק ולוודא כי ההשתכרות שלכם תואמת לכללים המוגדרים ואינכם מנוצלים. בדומה לחוק שכר המינימום קיימים חוקים סוציאליים נוספים המגדירים את זכויות העובד מול המעסיק.